היי! זאת לוסי.
הרבה אנשים שואלים אותי "לוסי, איך גדלת להיות כלבה כל כך טובה עם אחריות גדולה כמו שלך?" אז החלטתי לפרוט בפניכם את כל הצעדים הראשונים שאני ממליצה בחום לכל מי ששוקל לאמץ או כבר אימץ לחיקו חבר לחיים בדיוק כמוני. אני לא מצפה שכולם ידעו את הסודות האלה באופן טיבעי וכמו שאמא חדשה או אבא חדש צמאים למידע על אופן גידול ילדיהם בצורה תקינה כך גם אתם רוצים לדעת ובשביל זה אני כאן!
1. תחליטו על "חוקי הבית". לפני שהקטנצ'יק מגיע לביתו החדש, כדאי לכם כבר לדעת מה יהיה מותר לו ומה אסור לו לעשות.
האם מותר לו לעלות על רהיטים? האם הוא רשאי להכנס לכל חדרי הבית? ואולי יהיה לו כסא משלו בארוחת הערב??
אם על כללים כאלה אתם תסכמו מראש, תוכלו להמנע מבלבול של שני הצדדים.
2. תתחילו לארגן את האיזור הפרטי שלו. הגור שלכם, כמו כל בן משפחה אחר, צריך מקום משלו. מהרגע האפשרי המוקדם ביותר תנו לגור או לכלב שלכם את המקום שינה החם והאישי שלו אשר לא נמצא בשימוש ע"י אף אחד מבני המשפחה או חיות מחמד אחרות.
הקטנצ'יק ירוויח המון משהיות קצרות, לבדו בסביבה הבטוחה והנוחה שלו. כאשר הוא נשאר שקט ורגוע זו בדיוק הנקודה בה אתם רוצים לתגמל אותו עבור התנהגותו הטובה.
הסביבה שלו,שלפעמים גם מגיעה בצורת כלוב אילוף כלבים, יכולה לתפקד מעולה גם ככלי לאימון ביתי!
3. עזרו לו להרגע כשהוא מגיע הביתה. תלוי בגילו של הגור אך כאשר הוא מגיע לראשונה לביתו החדש, שימו לו בקבוק מים חמים באיזור השינה שלו. פעולה זו תדמה את חום אימו, תרגיע אותו ותעזור לשלב אותו בסביבה החדשה. פעולה זו אפילו אפקטיבית יותר כאשר מדובר על כלב שאומץ מכלביה ורגיל לסביבה עמוסה, רועשת ולא כל כך קלה.
זיכרו - בכל הזדמנות שתוכלו לשפר את נוחיות הגור שלכם בסביבתו כך יהיה טוב גם לו וגם לכם!
4. למדו אותו לבוא כשאתם קוראים לו. "לוסי, בואי! כלבה טובה!" לימוד כלבכם לבוא אליכם בפקודה הינה פעולה שחשוב מאוד להצטיין בה וכמה שיותר מוקדם. ומכיוון שהוא יבוא אליכם בשלב מסויים המעמד שלכם כ"הבעלים שלו" יתחזק. דרך מאוד פשוטה ללמד את כלבכם לבוא זה לרדת לגובה שלו תוך כדי קריאה בשמו אשר תשמש כעת כפקודת "בוא". כאשר הוא יבוא, תעשו מזה עניין גדול ושמח, בדרך כך תעודדו אותו לבוא אליכם כאשר תקראו בשמו. תוכלו גם להעלות את הרמה ולעבוד על הפקודה הזו כאשר הוא מתעסק במשהו שמעניין אותו. בהמשך הדרך אתם תראו כמה תועלת יש בשליטה מוחלטת בפקודה הזו ככל שהוא יתבגר.
5. זיהיתם התנהגות טובה? תתגמלו אותו! תתגמלו את הגור או הכלב שלכם עבור התנהגותו הטובה באמצעות חיזוקים חיוביים. ניתן להשתמש בחטיפים, צעצועים, אהבה(!!) או קריאות עידוד. תנו לו לדעת מתי הוא עושה משהו נכון. באותה מידה, לעולם אל תעודדו אותו לאחר התנהגות לא טובה, זה רק יבלבל את המתוק.
6. תטפלו בהרגל הידועה לשימצה - קפיצת שלום עליכם ועל אנשים אחרים. גורים אוהבים לקפוץ על אנשים. נקודה. אל תתייחסו אליו, הישארו אדישים והתעלמו מהתנהגות זו, המתינו עד שהוא נרגע ולאחר מכן התייחסו אליו וחזקו אותו חיובית בכל דרך שתחפצו.
7."זמן כלב" - טוב לדעת. כלבים ככלל חיים את הרגע. 2 דקות לאחר מעשה הם כבר שכחו אותו והמשיכו הלאה. כאשר הכלב עושה משהו לא טוב תבחרו כיצד שתרצו להתנהגות זו אבל זה חייב לקרות באופן מיידי בשביל שהוא יוכל להבין את הקשר בין התנהגותו לבין התיקון שעשיתם. חזרה מתמדת תחזק אצלו יותר את מה שהוא למד.
8. תשתדלו למנוע ממנו עד כמה שניתן כרסומים ואל תעודדו יותר מידי נשיכות קלות. במקום לגעור בקטנצ'יק, דרך מעולה להעביר לכלבכם הנשכן את המסר היא ע"י משחק. שחקו שכואב לכם בכל פעם שהוא מכרסם או נושך משהו. הוא יהיה מופתע והסיכוי הסביר שהוא יפסיק לעשות את זה מיידית. אם זה לא עובד (ואני פחות אוהבת את הדרך הזו) היא לתת לו צעצוע או עצם נשיכה בתמורה ליד או לנעל שלכם. הוא יעדיף צעצוע או עצם בכל מקרה. אם הוא מתעקש ולא מפסיק, הפסיקו אותו ולאחר מכן התעלמו ממנו לזמן מה.
9. סיימו את ה"זמן אימון" באקורד טוב. "כלב טוב!" "כל הכבוד!". הכלב שלכם עבד קשה בשביל לרצות אתכם במהלך האימון. תשאירו אותו עם המון מחמאות, ממתק, ליטופים או אפילו כמה דקות של משחק. אני מבטיחה שבפעם הבאה הוא יופיע לזמן אימון מקשקש בזנב ומוכן לעבודה!
המאמר נכתב בלשון זכר אך גם מופנה לכל הגורות הקטנות והמדהימות